תארו את החוויה:
בתאריך 10/07/2023 יצאתי למקום עבודתי כאשר אני רכובה על קטנוע. לאחר נסיעה של כ-10 דקות נוצר פקק ארוך, מה שגרם לי לרדת לשול הימני כדי להמשיך בנסיעה. נסעתי על השול במהירות של כ-60 קמ״ש למשך כ-2 דקות עד שלפתע שמעתי ״בום״. ברגע אחד הבנתי שרכב פגע בי בעוצמה מצידי השמאלי.
מיד לאחר ה״בום״ לא היה שום דבר ויזואלי או מוחשי, חושך מוחלט. אבל התחושות היו נוכחות לחלוטין. הרגשתי שאני יוצאת מגופי באיטיות ומייד לאחר מכן ״טסה״ במהירות עצומה בצורה אופקית, הלוך וחזור. הייתי כלום אבל הייתי הכל. אני זוכרת שהדבר הראשון ש״אמרתי״ לעצמי היה: ״זהו.. זה נגמר..״, רגעים לאחר מכן עברו בי רגשות של שמחה, התעלות, אושר, ואמרתי לעצמי ״סופסוף! סופסוף נפטרתי ממנה (מעצמי, מהגוף שהייתי כלואה בו). זה המקום לציין שלא אהבתי את גופי אף פעם, לא הרגשתי שאני מחוברת לגוף הפיזי שלי מעולם.
לאחר זמן מה שלא ידוע לי, ותנועה בלתי פוסקת, ״הגעתי״ למקום שאין ביכולתי לתאר כיוון שהכל היה חשוך לחלוטין. התקיימה במקום הזה שיחה. בשיחה נאמר לי (לא יודעת לתאר על ידי מי) שזה לא הזמן, יש עוד הרבה דברים שאני צריכה לעשות ולא סיימתי את הדרך שלי בעולם הזה. לאחר מכן נשאלתי האם זה בסדר מבחינתי לחזור ולהמשיך להתקיים בעולם הפיזי. עניתי שכן, מיד לאחר מכן ובבת אחת כאילו הוטחתי חזרה לגופי. לפתע שמעתי אדם ששואל אותי בהיסטריה ובצעקות ״איזה יום היום?? איזה יום היום??״. לא ממש הצלחתי להתאפס על לאותו הרגע, אבל עניתי לו ״יום שני, אבל תן לי רגע להתאפס ואל תצעק עליי.. הרגע התעוררתי״ והוא מצידו ענה: ״התעוררת? את שוכבת עם עיניים פתוחות ולא עונה לי!״. זה היה הרגע בו הבנתי שמה שחוויתי היה לגמרי אמיתי. עברתי מן העולם הזה לעולם אחד, ושבתי בבת אחת.
במהלך התאונה שברתי את רוב הצלעות, שברים כפולים מימין ומשמאל עם ניקוב ריאה וחדירה אוויר לבית החזה. בנוסף, שברתי את הכתף, שתי הברכיים ואת האגודל ביד ימין.
במשך מספר ימים שלאחר התאונה, הרגשתי מנותקת מהמציאות, יכלתי לשבת בשקט שעות, הסתגרתי בתוך עצמי, אבל לא מתוך מקום של עצב, כאב, או כל דבר שלילי אחר. הרגשתי שלא חזרתי לחלוטין, משהו בי עדיין מרחף ולא מיושב ״עד הסוף״.
בזמן התאונה, הייתי באמצע מכינה אקדמית לקראת לימודי תואר ראשון בתקשורת. במהלך המכינה ועד לתאונה, הרגשתי מאוד מפוזרת, לא ממש הצלחתי להתרכז בלימוד ולהיות נוכחת (מחשבתית) בשיעורים. חודש לאחר התאונה חזרתי לספסל הלימודים, ומאז הכל השתנה. התחלתי לגלות יכולות שלא הכרתי בעצמי קודם. מאדם מבולגן פיזית ומחשבתית, נהייתי אדם אסוף יותר, חד יותר. כיום אני לקראת תחילת השנה השלישית ואחרונה ללימודי התואר, ועד לרגע זה קיבלתי הצטיינות דיקן, מוניתי לכהן כיו״ר ביה״ס לתקשורת, הוצע לי להצטרף לתוכנית מצטייני נשיא, והיד עוד נטויה.
לתחושתי, ולאור ההיכרות שלי עם עצמי 32 שנים לפני המקרה, משהו בחוויה הזו שינה את חיי לחלוטין. כאילו ״נכנסו״ בי יכולות שלא היו לי קודם. כאילו קיבלתי ״עדכון גרסה״ משמעותי ברגע הזה בו הייתי בין העולם הגשמי לעולם הבא.
סיפור רקע:
מגדר: נְקֵבָה
האם בזמן ההתרחשות היה אירוע נלווה שהעמיד אותך בסכנת חיים? כן תאונת דרכים על קטנוע, שברתי את רוב הצלעות שברים כפולים מימין ומשמאל. חדירה של אוויר לבית החזה.
האם היה קשה לתאר במילים את החוויה? כן החוויה לא הייתה דבר שאפשר לתאר אותו במילים יומיומיות
באיזה שלב במהלך החוויה הרגשת רמת מודעות וצלילות מחשבה מוגברת? רמת מודעות גבוהה מהרגיל מיד זה הרגיש כאילו אין לי גבול. יכלתי לדעת הכל, להרגיש הכל ולהיות נוכחת בכל מקום
אנא השווה/י בין יכולת הראייה שלך בזמן החוויה (חדות וצלילות הראייה) ליכולת שהייתה לך לפני תחילתה של החוויה. במהלך החוויה לא הייתה לי יכולת ראייה כלל, היה חושך מוחלט.
אנא השווה/י בין יכולת השמיעה שלך בזמן החוויה (חדות וצלילות השמיעה) ליכולת שהייתה לך לפני תחילתה של החוויה לא שמעתי דבר. אני גם לא יודעת להגיד אם המחשבות שעלו בי והשיחה שניהלתי התנהלו חושית, טלפתית או אינטואטיבית
האם חווית ניתוק מהגוף הפיזי? לא
אילו רגשות חווית במהלך החוויה? אושר, סיפוק, רוגע ושלוות נפש. הרגשתי שסופסוף סיימתי ״כאן״ ואני חוזרת למקום שלי
האם חווית כניסה לתעלה של אור? לא בטוח/ה לא בטוחה אם שמעתי או לא שמעתי משהו מהלך החוויה. אז אין לי איך לענות על כך בכנות
האם במהלך החוויה נחשפת לאור שאיננו מן העולם הזה? לא
האם חווית דמות מיסטית או שמעת קול בלתי מזוהה? שמעתי קול בלתי מזוהה פירטתי בחלק בו תיארתי את החוויה. פגשתי ישות, לא יודעת מי זה
האם נתקלת בנשמות של נפטרים, או היית ער לנוכחותן? לא
האם חווית שוב סצינות מעברך? לא
האם במהלך החוויה הרגשת שפסעת אל מימד אחר? לחלוטין כן. הכל היה מנותק לגמרי מהעולם הפיזי, בכל צורה שהיא.
האם הרגשת שתחושת הזמן מואטת או מאיצה? תחושת הזמן הואטה או הואצה ביחס לשגרה ככה זה הרגיש
האם חשת בהירות מחשבה והבנה עמוקה לגבי האופן בו העולם מתנהל? הרגשתי שאני הכל ושאין לי גבולות
האם הגעת לגבול בעל מבנה מסוים שנדמה היה כפיזי? לא
האם חווית סצינות מהעתיד? לא
במהלך החוויה האם קיבלת גישה לידע הקשור לייעוד שלך? לא בטוח/ה היה ברור שהישות איתה שוחחתי, רמזה לי באיזשהו אופן שיש דברים משמעותיים שאני צריכה לעשות. אני לא יודעת אם זו ידיעה או אינטואיציה, אבל מאז החוויה אני מרגישה תחושת שליחות מאוד מאוד חזקה. כנראה שלא סתם התמניתי לתפקיד יו״ר ביה״ס לתקשורת, לתחושתי אני הולכת לכיוון של להיות נבחרת ציבור.
אילו שינויים התרחשו בחייך לאחר החוויה? Large changes in my life סבלתי מאוד מחרדות הקשורות לכל מיני תחומים לחיים. היום אני לא נותנת לחרדות מקום כלל, החוויה שינתה את החיים שלי באופן מהותי מקצה לקצה. בנוסף, כמו שהזכרתי קודם, אני מרגישה שיש בי יכולות שלא היו בי קודם לכן.
האם חווית שינוי בערכים או באמות המוסר שלך לאחר החוויה? כן ציינתי כבר
האם יש לך יכולות על-טבעיות, או יכולות בלתי רגילות אחרות ספציפית בעקבות החוויה? כן מרגישה כאילו נכנסה בי בינה מסוג אחר, יכולות מסוג אחר. הכל אחר.
האם אי פעם חלקת את החוויה הזו עם אחרים? כן חלף הרבה זמן עד שהצלחתי לשתף אחרים. מרגישה שמאמינים לי אבל לא עד הסוף
האם הכרת את המונח (NDE) כן ראיתי את הסדרה בנטפליקס ״לשרוד את המוות״
מה חשבת על החוויה שלך זמן קצר (ימים או שבועות) לאחר שהתרחשה? מה האמנת לגביה? החוויה הייתה אמיתית לגמרי תחושת ניתוק בעיקר. התכנסות. אבל לא ממקום עצוב או דכאוני.
מה את/ה מאמינ/ה לגבי החוויה כיום? החוויה הייתה אמיתית לגמרי הסברתי כבר.. אני מותשת...
האם מערכות היחסים שלך השתנו ספציפית בעקבות החוויהאם מערכות היחסים שלך השתנו ספציפית בעקבות החוויה? כן אני מצליחה לתת יותר מקום לבת הזוג שלי, רואה אותה הרבה מעבר למה שראיתי קודם. מבינה אותה מבלי שתדבר ויודעת מראש הרבה דברים - כאילו נכנסה בי אינטואיציה מוגברת לגביה
האם אמונתך הדתית השתנתה לאחר החוויה? כן מאמינה באלוהים הרבה יותר. לוקחת על עצמי הרבה דברים כמו תפילות, שמירת כשרות, הדלקת נרות שבת, ועוד.
במהלך נקודה מסויימת בחייך לאחר החוויה, האם אירוע מסויים גרם לך לשחזר אלמנטים מסויימים של החוויה? כן ב-7 באוקטובר. כשראיתי את כל המוות הזה שקורה בישראל, משהו בי ידע שלפחות האנשים האלה עוברים עכשיו משהו יוצא דופן, האמנתי שלמרות הכל, יכול להיות שטוב לכל אלה שנרצחו. עדיין מקווה.
האם השאלות עליהם ענית והידע שסיפקת הצליחו לתאר את החוויה בצורה מלאה ושלמה? לא בטוח/ה יש דברים שלא ניתן לתאר במילים ויכולים להישאר רק בחלל שבין הבטן לבית החזה שלי. הרבה תחושות של עוצמה, הרבה תחושות שאין מילים לתאר אותם, לפחות לא בשפה שלי.
האם ישנן שאלות נוספות אותן יכולנו לשאול, שלדעתך יתרמו לביטוי שלם יותר של החוויה שלך? לא...
האם ישנו חלק (או מספר חלקים) מתוך החוויה להם יש משמעות עמוקה במיוחד עבורך? השיחה עם הישות - כאילו משהו נכנס בי
האם ישנו פרט נוסף שתרצ/ה לחלוק לגבי החוויה שלך? אני מרגישה שזו זכות לעבור חוויה כזן. לא כל אחד זוכה להגיע למקום שאין דומה לו בשום נקודה על פני כדור הארץ. כבר לא מעניין אותי לראות עולם, לא מעניין אותי לטייל בכל מיני מקומות שלא הייתי בהם, כי אין דומה למקום בו כבר הייתי.